Sunday, January 23, 2011

אוֹב

 הרי מה ידוע מן הכלל? ההיכן אנו גרים? האם אנו מתים? האם אנו חיים? היכן זה אשר אנו קוראים לו החיים? מהם הגורמים האלו אנו רואים שסובבים אותנו? השמש...האוויר האדמה, מה זה כל זה בעצם? שואל עצמו את האדם, בעוד זאת כי אני מבין כי ראשו ומחשבתו אינם נמצאים במציאות , ואפילו ניתן לאמר כי אדם זה איננו בחיים. כי שאוב עמוק אל תוך האוֹב שבראשו ובליבו. גמור ונסוט מן כל דבר אשר על האמת, מלובה בכל מה שנראה לו על העין ובכל השומיע עם האוזניים, באין יודע כי חושב הוא. וכל מחשבה שלו הרעיב עליו לדעת , נשאבת אל תוך האוֹב העוטפת אותו, והופכת לחלק מן יומו וחייו.

זאת המחשבה, אלה הקולות, אלה המסקנות והידיעות. הדמיון וכל היוצא ממנה. אין האדם מבין או יודע כיצד ואיך הוא מתקיים, ומה צריך בזאת בכדי להבדיל בין מה המתקיים בראשיינו לבין מה מתקיים במציאות. החיים כנגד המוות והגוף, הרוח והיישות אשר נמצאית באמצע. יודעת וחושבת את עצמה, הכיצד דוברת ומה יודעת. הכיצד מניעה את עצמה ומתקיימת.

אלה הגוונים של המחשבה והמוות, (להוסיף שחור) לכל העכירות והכאב שבתוכם. 
מה המוצאים מהם וכיצד ניתן לשאוב מהם אמת.
אדם כאשר מבין את המוות וחווה אותה , יכול לדעת גם כיצד האחרים חושבים ונוברים במוות שלהם ומתקיימים בו.
כיצד האדם חושב ומרגיש, מה במכלול התעופה אשר סובב את המחשבה שלו, אופן התפיסה של המציאות עצמה.
אופן ראיית החיים והבנת התוספות אשר מלווים את החיים.

אין האדם יודע או מבין את כלל המכלולים העוטפים אותו. המתים. האלוהים. כלל האנרגיה של האנוש אשר נמצאית כחלק יום יומי מן ימיו, ובו הוא מתקיים ונלחם כל הזמן. זה היודע את אמתחת ליבו ואת חייו לכל החכמה והאמת, הלהתקיים במדינה עצמה, להתקיים בחיים ובעולם עם זכות הנפש והמחשבה. לדעת כיצד החיים עצמם הינם בתוך תוכיינו וחלק מן החיים שלנו. המחשבה , הגוף , הנפש וכל דבר אשר קשור לבריאות , ללב. כל אגף ואגף הכי קטן אשר נמצא בנו.
האוֹב הינו חלק אדיר בחיים עצמם, ומתקיים בנו בכל רגע ורגע , כי אנו חושבים.
המחשבה הינה תדר אשר נישא למרחק, ומה אשר משדר תדר זה כל אחד יכול לדעת. על מה המחשבה וקול הדיבור, על מה העשייה ודרך הארץ. תת עמקי הנשמה והמחשבה. באין האדם מבין כי כל נשמה ונפש אשר נמצאית בעולם משפיעה עליו ומתקיימת בו במפורש. כי אנו יצורים מושלמים בגרם האלוהים עצמו וברואים ביכולות אינסוף.
האוֹב הינו חלק שקשה מאוד לנתק אותו מן המחשבה והחיים, מכיוון שכרוך במחשבה הזו עצמה של עצמאות, והשקטת הלב והנשמה. עצירות מוחית ונפשית, וכל דבר אשר יוצא מכך. המחשבה הינה האוֹב. הכוונה הינה האוֹב, הלב הינו תדר הפועם בתוך האוֹב וכך כל דבר חי המתקיים בעולם זה. והלא חי. גם המת הינו בחיים משום כך כי בתוך גופיינו תדר המחשבה שלו פועם, ראיית גופו היננה. שמיעת קולו נשמעת. ראשיינו הינם כלי אינסופי לחיים עצמם , וכפי הבורא עצמו אנו כלים יחודיים לבריאת העולם. כאשר אנו נידמים , אין עוד עולם ולא מתקיים כלום. התוכלו לדמיין תמונה של אלביס פרסלי בכיכר דיזנגוף , ובתוך מכלולי החיים והמציאות. דבר זה מתקיים ללא עוררין. מתרחש ומתבצע כך באמת כחלק אמיתי מן הקיום והאוֹר האינסופי.

אוֹבּ
(ישנה בעיה עם התמונות, ניתן לראותם בגודל מלא ע"י לחיצה ימנית בעכבר ובחירה ב-ראה תמונה)

המוות והחיים בגרם וצלם האלוהים, קוֹל הנשמע ממרחק ומקרוב על מחשבותייהם ורגשותייהם של אחרים.
תכנון, כוונה, לב וכל דבר אשר יוצא בכך. האוֹב הינה הפארא פסיכולוגיה המוכחת. הבסיס לכל סוג של פארא פסיכולוגיה ותופעת על טבעיות. כאן באוֹב עצמו, יודע האדם כיצד להתנהג ולחשוב את עצמו, בכדי להגן על עצמו מן דברים חיצוניים. בכדי לעמוד על חזותו , ליבו וכל היוצא בכך , בכדי להבין ולהלים לכל הנתפס בצלם עיניו. מה היודע ומה היודוֹם לכל המין.
אלה הדברים אשר מתקיימים בעולם זה, והאוֹב עוטף הכל, גם החיים וגם המוות. החיים והבריאה בצלם המחשבה והאלוהים.

ישנם רבדים הולגרמיות של האוֹב עצמו. ניתן לקרוא אותם בשם הדמיון. כפי שהאדם מגלים תמונה לנגד עיניו או ראשו, וזה מתרחש כמציאות בתוך האוֹב עצמו. הצלליות של החלומות שלנו, החלומות שלנו בהתהוותם, הדרך שלנו של החיים, מה הנראה לעינינו. כל דבר אשר שומעיינו אנו. כל דבר אשר אנו טועמים. הינו פתוח לרָםּ וניתן לתפיסה ע"י אוֹבים ודרכי האוב עצמו. אנשים החזקים בתוך האוֹב בד"כ מתקיימים בו בצורה רעה, ואלה שליחי זדון אל האוֹב עצמו, כי אינו ראוי להיות רע ולהתקיים ברע. לישויות גבוהות וברות יכולת יש יכולות לשאוב מאורות ותמונות מן האוֹב עצמו, הלדעת כל דבר אשר אדם רואה או עושה, חושב או מתכנן. האוֹן פתוח לכל מדוֹם וישנו בגוף אלוהי, הטמון באוֹב נצחי. כך רואה האדם את היכולת לשאוב כוחות מן אחרים וללמוד מהם. לא לשכוח כי כל זאת, בצלם האלוהים אשר נמצא במחשבה שלנו. בראש שלנו.
מה הנראה והמובן אליו. מה אנו בתור בני אדם יודעים על העולם הזה ועל העולם אשר מעבר. כי לכולנו סודות ויכולות, ואין אנו יכולים להבין את גבולותייהם , משום שאין סופיים. (גם אני סה"כ בתהליך של למידה על החיים, וכל יום הינו בוֹר אינסופי של ידע). כך הינו אוֹב. ראו תמונה
אפך ייפכת האדם לשין בהיי

כך. אנו מבינים כי החיים הינם מכלול אינסופי המביא תנובה ותבונה לימיינו. נשמות אשר חלפו מן העולם מהווים חלק יום יומי מכולנו. הנאמר ישו הטמון בכל נפש בכל העולם, הנאמר דוד אשר מבעבע כל דם של כל גבר ישראלי, ההופך כל אישה לזונה , הנאמר מוחמד אשר מלמד ומתסיס אחרים , הנאמר ארצ'י באנקר אשר נתפס כחלק גברי ואלוהי מן כל הגברים על פני כדור הארץ. ההתפשטות של מחלת המחשבה איננה ידועה לאף אדם ,כי ייחודיות האדם נשגבת ממנו , וצריך האדם למצוא קולו ושדו, שבר ייבכתו וכל צלם לשבירה שלו, לכאב שלו ולשנאה שלו בכדי להתעצם עליהם. כך האדם מתגבר על החיים עצמם, כאשר מביט להם בפנים וידוע כה אשר עשה , כה אשר חשב ומה עושה להואיל בחסד. מה חסר והיכן היה שטן ושוגה, כיצד ניהל חייו, שקריו, מעלותיו, מעשיו, ההתרסה או הניצול אשר עשה. חשבון נפש אדיר ונוגה בליבו יעשה האדם בכדי להבין הכיצד להשתחרר מן העולם אשר גורם לו לסבול. לעצמאותו הוא והנה. כל דבר ודבר אשר מתרחש בליבו להעצים עצמו ולדרוך כף רגל חזקה ואיתנה על כל הלוחם בלגבורת. כך יעשה האדם אשר רוצה בחיים מלאים חסרי כאב אשר מושלך מן אחרים מן האוֹב , מן הרגש אשר חודר כל גוף וכל ראש , מן המחשבה המשטטת דם ומנקזת המוח והלב אשר כל אדם ואדם המסוגל להרוג אחר ולהשפיע עליו עם המחשבה בלבד. ידע האדם כי טוב בליבו הוא יבין את המעוצת והנחמה של להיות בחיים. ידע את העולם והחיים, את האור והאהבה האינסופית אשר מתרחשת באמתחת והתגלות הכאב והעצב, אשר שובר ומנפץ כל דבר. כי מין מים הגענו ואל מים נשוב , הבכי וידיעת האמת הכואבת האינסופית אשר באמתחת הגבורה, הינה זו אשר משחררת אותנו מן אחרים. נותנת לנו חופש ועצמאות אינסופית בחיים. יודעת כה אשר עליינו לעשות ומה אשר עליינו לגבור. כך יבין האדם את כל מכלולי ראשו, רגשו ומחשבתו , ידע כי על מעוצת האמת הוא ניחן ומרגיש כל דבר אשר הינו כרוך וחלק מן האמת. אין דבר הנמוס או הניסוג מן האדם כי לא ידע לעולם כי אמתחת האמת נמצא ביסוד. אשר מתחת לרגליו וננחם במוות אשר עוטף אותו ואת כל העולם המבין והעושה את מחשבתו כדרך הכלל. האוֹב. תפיסה.




להסביר. שהאוֹב הינו הגורם אשר עוזר ומפריע לנו להתקיים בעולם זה. המחשבה אשר מחשיכה את חיינו ואת מוחיינו, המחשבה אשר עוקדת את המוח שלנו מדי יום. אנו רוצים רק שקט וצלמוות אשר יעטוף אותנו, רק שקט וטוּבַה, רק משהו שכבר יקח אותנו מפה ויסיים את העבודה. לכאן או לכאן די מספיק נשבר, אין לי כח מספיק נגמר לי הכח. כן כמובן להנהיג את העולם, לעבר את העולם ולהכניס את מוֹל מוּלַם. זה היוֹתַה הרוצה הטובה, להכניס ולהחדיר את כל חמרתה. מה אשר יוצא בייבכה , וידע את הסוד לכל החימרה. זה השוד הסבל השין, הכאב הבֶרֳד האינסופין , לו כולנו אנו לו משתוקיים ,נשים כטף וגברים כינקוטים. מאחלים רק למוות שיבוא השופכין , יקח לנו הכל ויעלם לנציחין. היכן הוא הכואב אשר יגאל את הכאב, השנאה והפחד אשר אני דואב, היכן הוא אלוהי אשר הכל הוא לי בכדי, יקח את עולמי ויבלע את בשרי. אכן כן אני אומר זה בסדר כך שואל , האם אתחרט, מה זאת בדיוק אומרת? האם לי החרטה, כך לי גם מחשבה, ואם במוות היא ישנה, אז גם לי כך המוּרָה , כי כל דבר ישנה הדרך מחשבה. לו איך שכל נפש כל נפש בסוף בלב היא ישנה , במחשבה האינסופית מתקיימת כל ליללית, עד אשר רוצה לחזור בכל כוחה. מי המאמין בדבר יאמין גם במוות, וידע כי העולם נבנה ביסוד השין והטובה, הכל לגרת לשמו והסבל ידוּם לשמו היודע את האמת והחסר. המה הייתים והמה ייתם. כך לו גם כל העולם.

משם החושך ידע העולם את אורו וכך גם אנחנו אשר רוצים לחזור אל החושך ממנו באנו. להחזיר כל טובה וכל ישנה על העולם עליינו לדעת וחווינו , וראינו ומספיק יום בודד בקיום הזה על מנת להבינו ולכלותו כי אין אנו רוצים בחיים שלמים מלאי סבל ומחשבה ודפי לעוד דופי אשר יוביל אותנו הלאה. יחזר אחריינו המוות ואז נבין כי הכל לשווא ולטמטום ורק החזקים באמת והנכונים באמת נשאבים במכונת הזמן ומאמינים מתמצתים כי גמרנו, ואלו יישבו בעולם רבים אחרי כי העולם ייספה וייגמר. כי אלו המילים אשר עוספות להם ותוספתות לחיים מן מילים ומוֹדוֹם. הלחרם לכל גופין והלכלם לכל בוֹרין.
נשב לכס הנסופה , והנספה יסופה אל האחרים. כך לדם מן כל העולם. יודוּם ונשובי לכאף אם לאדרת האמת. ידועה בין כל ומדועה בין מין רבים. כאף לכס. נשת מן התחולת , אפס לייעולת ואפר נשים המכסה את הנישים. מנשימים, אנשים את הראיות בשנים, מחפשים את הראשים את הרומם המבינים. רואים את החיים אל מולם ומתרצים, כי מעל ומעבר יש היפך הפיכין. כך ידעו העולם ואם יבינו כי מה הנראה מולם הוא החרושת של מפעל הגהנום והגן עדן , וכל דבר אשר נראה לעיניהם הם הטובים אשר מחליטים כיצד לרתום את כח האלוהים והחשוכה, למען החיים וחייהם. לעשות הכל כטובה ולעשות הכל כלימים, את לעשות ולהבין כי החיים ארוכים ולהתנחם בכל טובה הנראית אליהם ולעין. כך לו העולם וכך להם החיים. דעו זאת ודעו חושך ימייכם, קבלו את האוֹב והמוות אשר עוטף אותכם, ודעו את החיים בעוצמה עוד יותר רבה.
שמחת הכלום ואיד החכימים. כך לו מכל מרום ידע נחת בכלום , שום דבר ואין כמקום נח מלא רוגע ושמחה. כאשר אדם מפסיק לחשוב ימיו, שוטט דם ראשו, עוקד בטנו ונפשו, חושב חופר חופר חופר חופר הכל לדי והכל לשווא. בין אם ידע נצח ימים ובין אם לא, כך לו האדם ידע ויעשה את אשר נראה בפניו כטוב. את ימיו. מכלולו , עברו ועתידו ידע הכל.


פרטי האוֹב במושגים מודרניים פסיכולוגיים

 השמיעה במונחים של פארא-פסיכולוגיה "טלפאתיה" משתווה ויכולה להיות מוסברת דרך המילה העברית : אוֹב

מה הקוראים לזה רֶן
REN
בתורות הבודהיסטיות ובפארא-פסיכולוגיה
"Apparition"
, אשר מפרט על ראייה למרחק, ראיית עצמים, מקומות ואנשים מן שלט, ראיית הדמיון והעין השלישית גם בעברית ניתנת לניסוח ע"י המילה : אוֹב

מה גם כי המושג "נבואה" בנוסף לרבים וטובים אשר הינם חלק מן המדעים הפארא פסיכולוגיים יכולים בעברית להיקרא : אוֹב

בפשטות המילה לעצמותה. הנוכל להבין ולהסביר את התופעות האישיות והעל אישיות הקורות לכל אדם שנמצא בחיים.
בזמנים המודרניים.




הרגשות הפשוטים המלווים אותנו מדי יום, לגבי איך וכיצד אנשים מרגישים כלפיינו, "שמיעת הנשמה" כלפייהם. כל אחד מאיתנו יוכל להזדהות עם התופעות בצורה פרטית , אך יחשוש בלהביע אותם בפומבי לאור הכתבת ההיסטוריה

אכיפות המשטרים המלכותיים על מדינות, דתות ותרבויות דיכאו את השיח בנושאים הללו. נושאים ורעיונות כאלו הוקעו ע"י השליטים. כגון הוותיקן והממלכה הבריטית. אשר מנעה ומנעו מן האנוש לברור ולברר אל תוך הנושאים הללו, אשר נוגעים לעצמאותו של האדם והבנתו את עצמו ויכלותיו. סגולותיו נאמר. דברים אלה נכתבו כטאבו ע"י הוותיקן, ובימים עברו כה אשר דיבר על נושאים כאלו כמו אוֹב ופארא פסיכולוגיה הוקע והוכא מן שורש החברה מכיוון שסתרו את תורות האלוהים, וסתרו את כבלי הדרך שבהן השליטים הגבוהים של העולם שקקו לעצב את פני החברה ודעת האדם. גם ביהדות נושא האוֹב הינו נושא אשר חולקים עליו, וממליצים להמנע ממנו. רבים החכמים היהודים אשר רואים באוֹב עבודה זרה, עבודת רוחות הטומנת סכנה. סכנה לפרט ולסביבה אשר יכול להתעסק ולהתבוסס עם רעיונות כאלו ואחרים, על מנת לכשף או לעוות את המציאות. להטל במוחות, להמית, להסית בעזרת המחשבה, לשטוף מוחות, להעיר שדים ולעבוד איתם עימם או למענם, עבודת מתים, חקר מוחות וגילוי סודות, כריית איברים, החדרה של מחלות אל בני אדם, ערבוב שכלם, הטלת גופם. כוחות שחור אדירים אשר יכולים להיות מנוקזים מן האוֹב. אלה החכמים היהודים וכך גם האחרים, מנעו מן הקהל הרוב לא ללמוד נושאים אלו, מכיוון שחשוכים ומסוכנים מאוד לפרט באם אינו יודע מה הוא עושה, והכיצד לדבור את עצמו ואת האוֹב.
הלדעת כיצד לתעל ולעבוד עם האוֹב דורש מאדם המון עוצמה פנימית וחכמה רבתית. נאמר צנזורה, וזה נכון לגבי האוֹב במשך כל הזמנים הללו. אשר מי הניחן לדעת את כוחו של האוֹב , טומן בו כח אדיר ובלתי נתפס על מנת להשפיע על היקום והקיום, היכול לשנות סדרי יום ולבבות אדם. בעשייה החשוכה של האוֹב הכל טמון בו, ומסוגל להניע ולהכניע. את הדברים הללו, שמרו מיטב פסגות החכמים בכדי לשמור את סודם עמם, ולא לאפשר לפשוטי העם לקחת או לברור בנושאים הללו.
אשר בתסריט אילמים יכלו ליצור "מגוג" או "מלחמת שמיים" או "מלחמת רוחות" אשר יכולה להתווצר באם יהיו הרבה שליטים או עובדי אוֹב. תסריט מאוד מחושך ולא רצוי ע"י העולם. הוותיקן, חכמי הדת היהודית, ובאיסלאם אשר האוֹב הינו חלק מן הזרם המרכזי של הדת, בלא היודיעין, כך גם דמם הבוקע וזורם אל שפך הדמים והרוע. מי ייתן את המידע יהיה גם אחראי עליו, כך עובד החוק הייקומי. כגון אדם היספר לאחר כיצד להכין עוגה, ותוצאות ההדרכה שלו ישאו על עליו, גם אם לא הכין את העוגה בעצמו. אחריות המורה. כיום ישנם התסגויות קשות בחב"ד לגבי האוֹב , המפורש כדבר שטני ורע. בתים אחרים ביהדות אינם מתעסקים עם הרעיון כלל, מכיוון שפסקו כי זהו דבר מן הרוע והשטן. אמת בדברייהם, אך בתוך כל בור חשוך , ניתן למצוא את האור. דעתי הינה אשר בתוך האוֹב טמון כח אשר אפשר לתעל לחיוב, ולצד זאת מסביר האוֹב המון תופעות אנושיות מהם סובלים בני האדם בהיותם בצלם האלוהים. אשר אינם מודעים למכלולם ולתעופת הנסיקה שמעל ראשם. באם ידעו אנשים את המכלולים של הקיום והחיים, יהיו בריאים יותר, חכמים יותר ונבונים יותר. בשלום נפש, לב , מוח ורוח. מן כך , את הסתירה והסוֹד לגבי האוֹב ע"י המשטרים השונים לאורך הזמנים בכדי לא להחדיר מידע בלתי נחוץ אל האנוש. זוהי גם נקודה חשובה לגבי האוֹב. ידיעתו ולמידתו.

דברים אשר בעולמיינו הינם חלק ממחשבה של חברה, התפיסה שלנו לגבי רגשות והגדרות המחשבה שניתנים לנו ע"י החברה ומוסדות החינוך. ניתן לאמר "לחשוב מחוץ לקופסא" בכך שאנו מקובעים לידיעתיינו לגביי גופיינו, רגשות , מחשבות ומילים ע"פ ההגדרות האנושיות לדברים אלו. כגון המילה והמושג "כבוד" . איך אדם מפרש זאת, כיצד חי עם כבוד ומתי מרגיש כבוד נלקח ממנו או מתחזק מן תוכו. כאן האוֹב משחק תפקיד מאוד עיקרי בהבנותיינו את מכלול הרגשות והתחושות הברים עלינו בתור בני אדם. המחושים שלנו והרגשות שלנו. כיצד אופנים לתנועה ורגש משפיעים על התחושות שלנו והרגשות שלנו. לדוגמא : באם אתה נתקל באדם, אומר לו שלום ומכיר אותו, ואז בראשך...שואל לליבו. ממשמע הלב והקוֹל אתה מבין כי אדם זה סולד לך, אינו מכבד אותך ולא רוצה בך בתור מכר. להכביר כי האדם יוקד בראשו על כבודך ומשפילך, לועג לחייך ולערכך וממטיר עצמו עלייך. ישנם האנשים אשר היו משתגעים (ישראלים) מן כך כי אדם עוקד את כבודו.
בתוך הראש והלב, ואשר כי זה האדם אינו חולק לו כבוד, ויורק על היישות שלו. ישנם האנשים והבודדים אשר ממשמע ראשם ורגש ליבם, על כך כי עכירות הנפש בין האדם לאדם הינה פוגענית ומורגשת על הבשר והלב עצמו. פתרון לנושא זה יכול להיכרך באירוע פיזי, או שיחה קולנית, ייתכן בצורה נקמנית דברים כאלו ייפתרו למעט האנשים הידעו לפתור "מחלוקות האוֹב" בעזרת פיהם ודרך הלכם הישר. זאת מכיוון שישנם אנשים כאלו קטנים והקימצה לידייהם, סוחטים את כבודם של אחרים כי אין בהם הרכינה או הכבוד לחיים. על הגוף אדם מרגיש את דמו יוקז מן רצונותיו של אחר, על גופו מרגיש את התופת והשנאה אשר מגיעים מן אדם אחר, על ראשו וליבו מרגיש ממש את כבודו ואת חייו נשלכים אל האש ,עימותים נפשיים ובעיקר עימותים בתוך האוֹב עצמו הם אלה היחלקו ויפתרו את דברים אלה. אשר שם ראש הנלחם בשני, מחשבות ופנים הלב והנפש אשר נלחמים האחד בשני. מלחמת אוֹבים בין אדם לנפשו, ראשו לשני והיוצא בכך.
מנסיון אישי , ישנם אנשים הטמונים כל כך עמוק בחושך חייהם, שנאה עצמית ושנאה אדירה כלפיי העולם היכולים לגרום סבל רב לאדם במשך זמן ממושך, ארוך ארוך המחשבה הרבתית אל האדם ושליחה של רוע כלפיו ואל חייו. לגרום הסבל העמוק ביותר אל אדם במחשבה עליו ובשיקקה אליו או השתייה שלו מנגד. כי באשר אדם האינו מחביט במציאות עם מכלול ליבו והאוֹב, נשאב אל תוך נפש שחורה מאין טובה ונבלע לעולם החשיכין. בלא היודיע על מעוצת ליבו וכה אשר נמצא שם בתוך ליבו, מה הרוצה לצאת החוצה ולפרוץ , רטינה קשה מאוד כלפיי פנים והנפש יוקדת. רע מן תוך רע, פחד במעשה וראשית תחילה קריאה במחשבה. אז מוצרך לידוע לכולם, אשר על האוֹב ועל הדעת, להבין כי ההשפעות החיצוניות והפנימיות של אדם אינם מסתיימות עם הכרתו, אלא באמצעות הבנה עמוקה יותר של הדברים וחשיבה בהם. מן כך כי לא דמיוניינו היוצר דברים למען אחר ובשפתו תמיד, אלא דברים אלה מתרחשים במציאות ע"י האוֹב. הלהבדיל בין שקר ואמת.


מן תוך האוֹב ניתן לשכלל דברים נוספים אינספור. כגון דברים אשר קשורים לטעם, באם אדם פוגש שני, ואלה מתקשרים באמצעות מוחם וליבם, הרואים החסר בישנו ומה הנמצא. האחד יכול לגרום לשני לעשות ולחשוב על מעשים שונים באמצעות האוֹב אשר בליבו. במעשיו ודרך הלכו, נשמות אלה משתרכים אחד בשני, כשני חוטים המלופפים האחד בשני ויוצרים "קשר" אשר נמצא במוח ובגוף , באמצעות האוֹב והמחשבה. יכול אחד להכיר בחורה צעירה, ולאחר מכן לחשוק לאכול שוקולד.
בלא המודע כי המסר והנוסחא הגיעה מן הגברת עצמה אשר דחפה קדימה אל האדם את רצונה הבשלו , וזה גופו מונע ע"י זה שלה. האמתחת באוֹבה בכדי להבין את השני. המסר הינו שהנפש אינה יכולה לשקר, רק באמצעות השין והחושך יכולה להתעלות על פני האמת ולהתקיים בשקר, אך ברבדים מסויימים של האוֹב רק אנשים רעים מן היסוד הם בעלי יכולת לשקר בתוך האוֹב, מן כך שדוברו מן המתים וסיום חשבונות הנפש של האדם. מקום אשר האדם יודע פרטיותו במוחו ונפשו, ומאפשר לעצמו להציב ולדעת פנים לעצמו בתוך ה"סוד" אשר נקרא פנימיותו.
השפעות רבות חסד ושחט, מן האחד לשני, מן העולם לשני, וכל יצור חי המתקיים ממש בעולם זה עושה את עבודה זו בצורת גמוּל. תדעו ותבינו כי אינכם לבד המתקיימים לבד, ראשכם אינו סגור ופרטי, אין דבר בעולם הזה אשר נשגב עלייכם או ממכם. דעו זאת והבינו, למען עולם טוב יותר, פועלי און למען טובה וטובין , למען קדמה, שמחה ואושר ולא למען העצמי החשוכה מבאין ביבים הלבעל לבעל זב. היבט נוסף וחשוב עליינו לדעת ולהבין הינו השינה. להבין וכאשר הננו ישנים אנחנו נכנסים אל תוך האוֹב בצורה כלילית המכלה אותנו. כפי המעבר בין עולם האור אל עולם החושך , שם האדם נשאב בכל כולו אל האדמה והשפך ומתקיים בעצם בעולם המתים עצמו. הלדעת והלהבין את עולם המתים, צריך ואמור להיות אדם ער לעצמו ולדעת את צעדיו ומכלולו בהאם מתקיים בכך. השדים והצרחות, המראות אותם אדם רואה בעודו ישן הינם אינסופיים.
בכל פעם בו אדם עוצם את עיניו, אינו חדל מלחיות , אלא מתקיים בעולם הנגדי, עולם המוות המתקיים והנמצא בתוך האוֹב.
חיים נוספים, לעיתים שקריים או מוסתרים מתקיימים בתוך האדם הלא מודע, כי הינו מתהלך ומתקיים בתוך תת עולם הנברים לכל המוחות והאירועים. המתקיימים לשפך של כל שין ועשויים מן אותו החומר האלוהי הכרוך בחיים עצמם.

אני מאמין כי האדם חייב להיות מודע לעצמו, ולהתוודע אל עצמו והחיים עוד יותר ועוד יותר מעלה מעלה כדי להבין את הישגיי החיים ולהבין את המאור שלהם. מה הנמצא במוחו, בליבו ובחייו, במה הנמצא בראשו , וכיצד מתקיים בעולם השני.
ניתן גם לקרוא לאוֹב עולם הולוגרפי, כאשר הפסיעות והדרכים שהאדם דורך בהם בעודו ישן וער, הינם צל למוות והחיים.
מעין דמיון הקשיח, חלום ריאליסטי ועולם מקביל לעולמיינו הפיזי המוחשי.
מנסיוני, עולם האוֹב הינו אדיר וחסר חוקים, "ארץ החלומות" הינו מקום בו ישנים ושוכנים הטובים ביותר והרעים ביותר, ומה המקשר ביניהם הוא ידיעה והכרה בעולם הפיזי מציאותי. כגון אם אני אלך ברחוב באוֹב ואפגוש באדם, באם אינו מכיר אותי במציאות , לא יחשוק להכירני גם בתוך האוֹב. מן כך ואלה עולמות משתלבים.
אני מבין את הקיצוניות במחשבה הזו, אך דברים אלה הינם מוחשיים עד מאוד וראוי כי הנתון לדעת לכלל.
האופן בו אדם משוטט או מתנהל בתוך האוֹב , הינו גם כן מקבילה אל תוך החיים ה"ערים" , ודברים תואמים אלה משפיעים האחד על השני. באם באוֹב הנני השתלחתי באדם , ונגררתי למעשה אלים...על גופי כאשר אתעורר אבין זאת וארגיש זאת על בשרי באם אדע או לא. מכיוון שאין האדם יכול לנתק עצמו מן המחשבה והנפש , המתקיימים תמיד באינספור לעולם עד המוות וגם אחרי. יכול אדם לישון במחשבה על לקום בבוקר וללכת לים, ובתוך אוֹבוֹ להכיר אויבים או מכרים הרוצים לרעתו, ואלה המשנים את דרכיו ליום ולזמן כאשר יתעורר. הייחול הפנים לבבי של כל אדם למען אחר הינו היוזמה והברכה שלו, בלא היכול להתנער מן שקר כי הינו האמת בלבד. לדוגמא : יוסי הולך לישון ושואל את אמא שלו בחלום אם כדאי לו ללכת לים, אמא שלו אומרת לו שלא, ועדיף שהוא ילמד , ינקה וילך לבית הספר. זה יוסי מתעורר משנתו ובצורה טבעית עושה את הדברים אשר אימו הדריכה והורתה לו לעשות בתוך האוֹב \ החלום. לכך לפרטי פרטים של דקויות ועולמות אינספור בתת המודע של האדם המתרחשים בכל האמצעים עוד באותו הרגע. כך שובלים לאינספור דרכים, מילה אחת המפעימה כרכים, מראה אחד המביט בנצח, מעשה אחד המושלך לאין קץ ודריכה על כף הרגל אשר מביעה ומנביעה את דרכה בעולם בגלים על גבי גלים אינסוף בקיום. האוֹב הינו הגרם הצל האלוהי אשר פועם ועוטף בנו את התם ואת המיתום.

כולנו מרגישים ושומעים, יודעים ורואים את התחושות הללו. אנו בני אדם, שורש אנוש. מן האלוהים ובצלמו נבראנו מושלמים ואין עד מוות. יצירי אור אדירים ובעלי מחושים על אין סוף בלתי רגילים, לתפיסה ומחשבה של כל דבר אשר על הנמצא. מי אשר יודע, חושב האחד על אימו "איפה את אמא?" שואל האדם את ראשו. וזו עונה "בבית" , ולפתע פתאום מצלצל הטלפון "מדברים על השד והנה השד מגיע" , לדוגמא אחת מן הפעוטות ביותר שניתן לתת בעקבות הסחף האדיר של האוֹב העוטף את חיינו כלילם. הדברים אשר אנו יודעים על אחרים, במחשבה עליהם. שמיעת קולם בראשיינו, הדמייה של אירועים ומקומות. הדמייה של שיחות, תנועות ותגובות. הינם כולם כחלק מן האוֹב עצמו. האוֹב הינו חזק, ומחובר כחלק מן המוות אל החיים. (חוזר ואומר כי הנני עדיין בתהליך למידה על החיים והמוות, ודברים אלה מסוייגים בחכמה כי ייתכן ויערכו). דוגמא נוספת : חושב האדם על אדם אחר, ומרגיש לליבו. ממש על עצמותיו מרגיש את רגשותיו, על הלב והעצמות, על הדם ועל הגוף מ-ר-ג-י-ש האדם את השני. אך אינו מאמין האדם כי מרגיש את האחר, מתנער, ומן ליבו משכיח הצרה, כי לא יוכל להגיד לאחרים כה אשר מרגיש משום שייתפס "כמשוגע", וזה יכול לגרום להלשכות חברתיות וכלכליות לגבי חייו.  מיצרים בהם אנו יודעים הרבה יותר ממה שאנו "אמורים לדעת" או "יכולים לדעת" אך אין לנו ה"הוכחה" לדברים אלו במובן חומרי או תודעתי לשם עדוּת. מקומות וחומרים בהם אנו מרגישים דברים ויודעים אותם, אך אין להם פירוש בעולם ה"אמיתי". רגשות, מחשבות ותחושות. אלה דברים גם טובים אשר הננו יודעים על אחרים בנבירת האוֹב לעולמם, בנבירת מוחם ונפשם, פשפוש בכל הקוֹל ומאסות בסגנון זה. הרי אנו כמוח עובד, מפשפשים ונופשים בכל מיני נושאים ורעיונות למיניהם, באם זה האופי ואהבה של ברק אובמה, או בחטאים של השכן שלנו איציק, לנו המוח ושם יודעים כי שמיעה מהי, ראייה מהי, ומפחדים אל מין ביסוס הדברים בעולם האמיתי והחומרי. באם האנוש היה מבין, כי כולם כפי כולם, לא היו מתבצעים הדברים בחשיכה ובשקר, אלא מתוודים האנשים והאדם, כי להם המחושים לגילוי האמת והחוסר, ולהם פני האמת ושמיעתם.
התגלו תמונה, של כל האנוש, מבין כי לא רק הוא בבדידותו נמצא באוֹב זה, אלא כולם. כי חושב האדם "אני מיוחד" ואחר שונה ממני, בעם זאת כי כולם ניחנים באותם היכולות. כל זאת עם אוֹר הידיעה לצד דברים איומים מן שחור, על היוזמה אשר אנו בני האדם, התרגלנו לביות מן גורמים גבוהים יותר כגון שליטי דת, תרבות וגזע. הורגלנו שלא לחשוב על פנים של אדם אחד, כי הולם ומכה , אלים עד זוּב במשמע ליבו, גוער וניספה בדרך אשר אחרים עוקבים אחר התפתחות וגילוי ליבו. כפי המעשים עם אנשים מפורסמים ידוענים, המסכנים כי רוֹב לנשמות אשר בליבם, הגורמים לחושך וסערות המחשבה והאנרגיה בתוך מכלול גופם. באם תבינו, כמה קשה לנו להתמודד עם יישות המשפחה שלנו, תתארו לעצמכם כמה קשה להיות לברון ג'יימס בתוך אוֹבוֹ המחיש קל לכל למאות המליונים השוקקים והשותים את שמו. הרוע והפחד, החושך והכאב הינם הדברים אשר גרמו לנו הסבל בלעזוב המחשבות אשר קוראות לנו לפתרון, לחיים, העמקה בעצמי להבנת מכלול החיים. העצמי בעשיית טוב וגילוי טוב באוֹב. כמה שוכנים בגוּב האוֹב שלך? אמא, אבא? אחים? אנשים מן העבודה? אנשים מן בית הספר?
כמה נשמות מהטלים ומזקקים בדם את שמך? התדע זאת, ותדע ההשפעה שמעלייך לכל אונך לאורך ימייך והאנשים אשר מעצבים את העולם ואת חייך. האיחולים והקללות מן אותם אנשים, השותתים והשותים את רוחך ומוחך, את הנשמה שלך ואת האור שאתה מניב איתו את העולם ודרך הפסיעה.

פנים תוך האדם הינו מכלול אדיר ובלתי נתפס אשר אין לו סוף, וכך ניתן וראוי להתחיל את החפירה, נבירה ומחשבה בתוך גוף האדם, על ראשו של גוף האדם, בכדי להבין טוב יותר את חייו ואת מוחו. האוֹב אשר חלק מן החיים, עוטף וסובב חלקים ממנו הינם נרחבים. ממש גבוהים וחזקים. דברים אפלים חשוכים דים בכדי להאיר. עומק המחשבה והנפש אשר נתפשים בקיום ובחיים, להם אור סוף וחושך תמהוני. הוֹם לכֹל המאוֹם

במונחים פשוטים יותר , כאשר אנו חושבים במחשבתיינו. שומעים קולות, מדמיינים, יוצרים התרחשויות, יוצרים תסריטים ואירועים. אלה ממש דברים אשר ברובד מסויים של היקום והקיום, מתרחשים ממש. כפי שנדמיין עצמיינו נרפאים ממחלה או רוקדים בבר. התגשמות המשאלה, במחשבה בלבד, הינה ממחישה את המציאות ע"י האוֹב. המחשבה והרעיון כולם תפוסים ותפושים ע"י האור והחושך האלוהי העוטף את היקום והקיום. אלה הדברים אשר הל עליינו לדעת, ועוד אלת בסגנון.

 לחזור ולאמר כי הרגש הינו חלק מן האוֹב אשר עוטף אותנו. לעיתים רגשות מן אנשים אחרים הינם חלק מן רגשותיינו, ממש בתוך הגוף והעוֹר. זרמים ותדרים אנרגטיים אשר מתרחשים מן תחושותייהם ורגשותייהם של אחרים, מעוברים אליינו באמצעות האוֹב ואנו מרגישים אותם וחיים בהם. אדם אשר מאחל לך דברים רעים, זה באמת מתגורר לך בתוך הגוף ומשפיע עליו. על מחזוריות הדם והמחשבה. אדם אשר חושב עלייך לרעה או משליך אותך אל תוך "תסריט" שלו , זה גם נכנס אל תוך תת המודע שלך ומהווה חלק מן מוחך ומהקיום שלך. דברים כאלו בסגנון הינם דברים אשר פוגעים ומשפיעים על כל אדם, ודרכם לדעת זאת. זהו הינו האוֹב אשר מהווה חלק מן כל רגע דל של הקיום. מן כך כי המחשבה עצמה ללא אמת הינה חטא והינה כרוכה באוֹב.

 לחזור נשנה ולהגיד הכאשר האדם נידם והולך לישון, במוחו האוֹב לחלומות, לאנשים אשר משפיעים עליו וחושבים למוחו וחייו, גם כן כאשר האדם נודם מן העולם, נשאב אל האוֹב בכל העוצמה כאשר נרדם. שם מתרחשים פני האמת לעולמנו, אמתחת ועומק גבורתו וליבו, סף צדקותו ועמקי נפשו בכוונתם מתרחשים ומתבצעים .במישור אמת על טבעי, מישורי הרוח והצל, משכן החלומות האמיתי של חיינו, היכן אלה חיים והכל לפסי המחשבה, האנוש והאנשים אשר חושבים למוחך ונפשך.
קרנבל אמיתי ואינסופי של כל החיים עצמם, כל השכבות וכל ההשפעות, אשר נערמות על אדם בחייו, מפורשים ומשוחקים בזמן חלומותיו. כל הניקוז למחשבה , כל האמת למחשבה ולרצון הלב והנפש, שם בתוך האוֹב מתרחשים בעל מודע שלנו.

 הבעיות עולות לדעת וכאשר מתי שהאדם יש לו שאלות, בעיות ותפיסות הקושי על מחשבתו, אינו בריא בשכלו או בראשו, אינו ער לתוך הפנים והגוף שלו. למה אשר יוריד את הלחץ והכאב, את היגון והאיבה אשר יכולים להוות חלק מן ימיו. בזכות הנפש והמחשבה ובעזרת האמת ניתן לחשוב בזכות הנפש והמחשבה. רק בפסי האמת המוח אינו סובל מן המחשבה עצמה. מן הדמיון אשר מכאיב, אשר כי לא ניתן לדמיין דבר אשר אינו הגיוני ולא תואם את פסי ההגיון. זהו גם כן גורם אדיר לסבל רבתי בתוך המוח והנפש. המחשבה עצמה. הראש, הנפש וכל דבר היוצא בכך שאנו קוראים לו החיים האנושיים. כך לו האוֹב עוטף אותנו בצל מוות המתמשך ומהווה חלק מן הקיום. באם אתם רוצים לקום אל החיים, אלו הינם תקומֱי אל החיים ודעו את האוֹב המוות מן שחוֹר אשר לופף אותכם. באם תרצו לקום לתחייה , הבינו כי אתם מתים. בתוך המחשבה עצמה ובגוף והנפש, אשר אינם ערים לכל, נעים בפסי המחשבה החשוכים והארורים, אשר עוטפים אותנו מדי יום ויום.העצב, היגון אשר ממית.
הינם הדברים אשר אנו סוחבים.



כמילים.
מילים.
"אמא....אני רוצה לשכב איתך"
מה קרה? נשברה הקערה?



לאו דווקא...נדמה לי שמעצור של 40 שנה פשוט השתחרר עם כמה מילים.
"אני לא רוצה לעבוד בתור אינסטלטור
בא לי להתפטר, אני לא רוצה לקום היום לעבודה, כולם הם זונות , מתייחסים אליי כמו שרמוטה.
בא לי לצרוח, לשבור ולבכות מול כולם שיראו את הסבל שלי.

הנה מה, הרי הוא זה כי השתחררת מן מעצורייך והדם השתחרר אל תוך הוורידים. זה אשר מנע ממך את האושר והטובה אשר בחייך, לדעת רק אור וטוב. ולהמנע מרע. רע במחשבה, במילים, רע בתנועה, בגוף...בחברה, בכל דבר אשר נראה על הָנַיִיִ הִינוֹך.כך הינם הדברים בצל מוות, המשוחררים מיד כי ממעיט האדם החי במילים ומעשים אשר הינם החיים, הטובה והעושר.
הכיף והסבל האינסופי של החיים הללו, שיעצרו יום אחד בללבות את המעצורים להם אנו סייגנו עד ימיינו האחרונים
הכאב והרצון, החלומות, הדברים אשר אנו רצינו להסריט ולהיות חלק מהם. כל שאיפה אפשרית אשר אי פעם ידענו.
האוֹב הינו עוטף את המוות שבתוכיינו , מהווה חלק מן מחשבה אשר אינה נתפשת, דבר אשר מה על ליביינו וכל דבר אשר נשגב מכך. רצוניינו וקריאת הלב. הרי כי זהו אדם אשר אינו ביישורת הקו עם הלב , מתהלך כמת. הינו אוֹב.

הרוב אשר נתפש ע"י האוֹב אינם יודעים כי הם מתים. בפירוש המחשבה המוות, לכל מעצור הישנה על הלב והמעצורה.
הדרת ואדרה לכל אופן ומופת אשר מחיש את המחשבה והאופן , אשר אנו חיים , ביופי אינסופי אדיר ובלתי נתפס.
החיים הינם ברכה , ורק המוות יצילנו ממנו. באם רגשותיינו כבדים ואנו חיים כמתים, נסרו האוֹב מן חייכם בגילוי האמת ועשייתו.

שברון הלב והנשמה מן האמת, דוברַת האמת בכל דרך ובכל מקום, גילוי הלב אל האמת ומעשים אשר מתרחשים מן תוך אמת. הדבר היחידי שהאוֹב אינו יכול או מסוגל להכיל הינו האמת עצמה, ואת הכיף אשר נמצא בו. ככלי מאיר וזך אינסופי היכול להאיר ולמגר כל רוע. לזרוע יושר וצדק בכל שלוחה אשר יכולה להתקיים בחיים. בכל דרך אפשרית האור מוכרח לכסות על החושך , כך עם החיים על המוות ועל האוֹב אשר מאפיל. תמיד ובכל מקום, לדעת כיצד לחשוב וכיצד לנהוג, את דרך הלך מחשבתיינו והאופנה שלנו. הדיבור, התנועה והכוונה. אמתחת האמת ביסודה מפיגה ומבעירה את יסוד השקר, ומנציחה את הברכה אשר נמצאית בתוך החיים. ממש גורמת לנפש ולאדם לעלות הלאה קדימה למעלה אל השמיים ואל האור, וגורמת לו חוזקה נוספת. מחזקת אותו ומעצימה. היופי והטוב, השמחה האור והברכה. כך אדם, ללא אוֹב או באמצעות ניצול נכון של האוֹב יודע כיצד לעלות, להיות מאושר ולא לגרום לאף נזק הכי קטן ולצרה הכי קטנה לעכור את ליבו, באמתחת הלב שלו. במקום אשר הוא גר ומתגורר, במקום שהוא שם יודע את אמתחת האמת ויסודה, בה הוא יכול להתקיים.
 
בתוך העין האוֹב רואה דברים אחרים. בתוך האוזן האוֹב מפרש דברים בצורה אחרת. מן תוך הפה הדברים נשמעים אחרת, יוצאים אחרת. הגוף אשר משקר ואינו גובל באמת. מן תחת האוֹב אשר חלק מאיתנו, המסית והמעוות את המציאות עצמה.מן כאן הסטיות הפסיכולוגיות אשר בהשפעת האוֹב. אם ברצון האדם להתנער מן האוֹב בדברים הללו, צריך לשכון באמת. לסבול בתוכה ולהוציאה לאור. למען יראה את הטוב שבדבר, וכל איברים אלו בראשית המחשבה יזדככו לאין ספור כמוהם. ריפוי יבוא על האדם, לראות דברים בצורה זכה ונכונה. בצורה ראויה ונעימה. חייו יסתדרו וכל מחשבותיו בשורה, הלא יפריעו לו. לא המבט, לא הכבוד, לא היראה , לא הכאב ולא כל דבר אשר יוצא מכך.

כך לו האדם יבין , כיצד תמיד לשכון בחיים עצמם , ולא להכביר בעשיית המחשבה תחתונה המעצימה את האוֹב סביבו, חגה חגה במגליי מוות סביבו. רוקדת את ריקוד השטן ובולעת מאין את מחשבותיו ודרך הלכו. זוהי עוצמה מאוד חשוכה ואפלולית, אשר טומנת בה את כל רוחות עבר הנתפשים על המחשבה שלך, באם יוכל האדם להבין זאת כי כלל הנשמות אשר הינך מכיר, סובבים את ראשך כתעופות הרוח והעוֹר. כל עצם דומם, כל פיסת הרוח והתפיסה הינה חלק מן האוֹב , אשר הינו זכר ורגש לכל תרחיש ומחשבה אשר פועמת ופעמה בעבר בעולם זה בכור ההיתוך שלה, כלל המתים וכלל החיים. הגוף הינו רק כלי למין תוך המחשבה והאופן אשר בה הנפש פועלת. המחשבה הינה העולם, והנפש הינו כמו היקום אשר נמצא בתוכו. כך לו ממש מתקיים האדם, כמכלול האלוהים בהתהוותו. הניתן לאמר ולחשוב , כי אוֹב עסוק רק בין המתים, ניתן להבין כי גם אדם מת הינו מתקיים במחשבתיינו. כאשר אנו חושבים על קולו , ומניבים את עברו, זה כפי להסתכל על תמונה ישנה או לשמוע שיר ישן. העבר צף על פני השטח ומתערבב כחלק מן ההווה. זהו סוג של ערבוּל של הזמן והיקום, אשר העבר מתעסק עם ההווה ויכול גם להשפיע על העתיד.
נכון שסבתא שלך נפטרה , אך כאשר הינך חושב עליה, מופיעה בראשך, קולה נשמע צלול באוזנייך ואפילו הגוף שלה זכור לך עד מאוד...זהו האוֹב אשר הינו פיסות סגולת המחשבה ,הנצח והחלל. כך ממש בתוך חוֹר ייקומי אדיר טמוּן בריק האוֹב כחלל הנמצא בכל מקום ובתוך כל דבר הפוסח מן החיים אל המוות, ומן המוות אל החיים. תחייה ומיתה. האופן שדברים אלו מתבצעים ומתרחשים.

ליטול את החיים בידיינו. להפריד את המחשבה הבוֹרה של הדמיון מן המציאות. לא להתבלבל בין הרצון והיכולת, לא לערבב את הסיוטים עם החלומות. לחיות בצורה נכונה ומובנת. להבין את האוֹב אשר קיים, הכניעה אליו והעבודה איתו. בכדי שהמוח , הלב והנשמה יתקיימו בצורה שלווה יותר. והחיים יהיו מלווים בברכה עוד גדולה יותר.

דעו כי האוֹב הינו אמיתי כפי המוות , ודעו לנצלו. לטובה בלבד.
  
 
אננו בצל מוות החיים והטבע

*דוֹברַה המוּגבַלה*

No comments:

Post a Comment