Thursday, January 27, 2011

סודן - האור האלוהי השוכן ביהדות

אמנם כך ראינו את העלייה הסודנית לארץ מלפני כמה שנים. הגיעו הרבבות עגומים ועצובים מן דרכייהם, יודעים את כה אשר הלבבות הדריכו אותם להצלה מן כל רוע ושין, הדרך אותם הביאה אותם לדרך הישר ואל הארץ המוקדשת. האור והטובים. הנם אלה ברגלייהם הגיעו לכאן בחיפושין של טוב ואור, אמרו כי הם רוצים להציל את עצמם מן אוייבים חסרי פשר וקדמה, הרוצים לרצוץ את ראשם, לפשוט את רגלייהם ולקחת את גופם. והגיעו, הרבבות ומאות האלפים אל ארץ הקודש, במקום משכן ומעון לטובים. לחפש את דרך הישר ואת העצמאות בליבם ובדרכם, הלראות את האור ואת הדרך שלהם. למצוא את הנחת והחירות לעולמם, ולמצוא את השקט להם הם רוצים ויכולים.

זמנים לא קלים עברו עלייהם ועל מדינת ישראל בכל היישפארה, זבל , עוני , טובים , געירה ורע , אונס , זיבה ותופת.
סמים והנגעת למִים, דופן וכל קילסה לאודֵנַם. מה אשר הגיעו והפציעו את ליבם, בהלקחת הכל ולא להחזיר ולתת. ואלה החזירו בליבם את התפילה האלוהית , אשר יצילם ממוות וארץ הקודש תדריך אותם בטובים ובדרך. את מעוז הטובים ומבצר השם.
מקום האור הנשגב והמאום להון טובים. את דרך יישקת אייברייהם ומען למָאַם. הטי כי את הדרך הנתויה והרזובה לפנייהם.
לדעת את מקום משכן טובם בלהנחיל לרוֹב את עולמם, ולעשות את כה אשר טוב לעולמם לדעת היכן הטוב ולכלות אותו, למען עולמם וחייהם.

ההגיעו, ועוד ההגיעו...לבתי מאסר פתוחים וסגורים, למחוזות העבודה וכפריי המשכב לעלַמָם, ואלה עמלו רב, בלהשיג כסף ומקום משכן, לישון ולהתקיים. האלפים עלוּ והרוויחו , עזבו למקומות ומחוזות טובים יותר. הלאיטליה ואירופה נסקו מן עזרתם מן ארץ הקודש, אשר הראתה את פנייה הנאורים ללא דופי שוב לאורך הזמנים. היעדר הגזענות והדמעה המשותפת לכל צרה וקושי , לכל מזון ונישה. לאוֹן ולהוֹן, לאיז'רה ומזובין. והן ההגיעו , אלפים לאחר האלפים עוד ועוד ברכבת תחתית מן שאול המחפשים טובה בחייהם, למען הטוב ידע בעולמם.

אלה עזבו , וקודשו ברוח הקודש אשר דרך רגלם נגעה בכפות הארץ אשר הבחישה עליהם את הדעת והמזל. את היוזמה והכיף אשר נמצאית כאן בארץ הקודש, הלמענה הכל ואין עוזים, אין קוּלה ואין סוּמין, הנעזת לעזרה ואין עזרה, אז מחישין את העזרה מן קול טובים הקורא לעזרה מן קול הריעאה, היודע את התופת והשאול מן קול טובים ואוּבים, מעוז לחננת וזונה לטובים. אשר לכל עוז , ואישרה להייחון בעיזרה. המשן למשון הטובי. ואייזה היודע את המדון למקוֹל הלוּבי. הניגע והניגר למעון עודם עולמם. אשר ואזן, לדען את הטוּנה. והניגוֹם למאור הטובים. אזם לעזר ונחישה למהוֹן הטוב. איז'ה לקוֹל המנוסי.
איבה מקול הטוב וזבר פנים לאיישי, תנים לגול עדר , ווריבים למהון מון ההון.

הנה הם דם על מפתניינו בארץ הקודש והקדושה, היודעים את אמוצת האמת והדרך. מוצאים הלכל עיר טובה במחולת החוק. הזובה והטובין, את מעון המוֹל והמידה.

עזר למה כל שין, והנדעומי. איבר להחל כי רון, והזובון למעט מען. איפה הייקי ולאן הייכלי? עזר לעזרה הנשעומי והידעו כי טוב הלוֹב בארץ הקודש היודעים טובה וזובה, למען כל גשר. למען כל אוֹמי. ועייזר למען טובים.

שנים על גבי שנים של גיהור טהרי, על גוזע המודין, והיודיעה לאת המחול, והמיחול לאין התום יודים את בודם.
סונים ומחומרים לאב המת כעיל בוטן, והזונה אשר לם לבב באוזנייהם הם שומעים ומחוממים, זמירים לכלש שין, זונה ולאיל טובה.

    
✡ 

האופן שאנו ראינו, את ההתחלה של הסבל והקושי, הפחד והאלימות. העוני והסבל. שהפך לאט אבל בטוח לדרך ארץ ולהליכים מסודרים , לעומס האדיר של הניירת אשר הציפה את שלוחות וזרועות החוק במדינתיינו. הרווחה והמשטרה אשר נבלעה אל תוך ההגירה האדירה הזו אשר התרחשה לפני שנים במספר. הלחץ והחשש אשר החל לפני שנים על גבי שנים, היום מתחיל להישכח בעקבות ההצהרה על עצמאות דרום סודן בתור מדינה, והיכן אנו היינו בתמונה הזו?
אספר לכם, שכל דבר אשר עובר וקורה בארץ הקודש, אינו נגמר בפיזיות או בחומר. אינו נגמר בצעקה בלבד או במעשה בודד, אלא ממשיך הלאה והלאה אל העולם בגלים אינסופר האינסופיים, בזוהר ואור אינסופי האדיר הסוחף את עצמו מעלה ומעלה...מה אשר קורה ומתרחש בעולם, כאן....בארץ הקודש הינו כור היתון לעולם כולו. המלת אשר הופך את המטבע ולוחץ עליו. כך המדינה והעולם , ארץ ישראל וישראל הרבתית.

הסודנים, אשר מילאו תחילה את בתי המאסר והכפרים, ריבו ריבו מספרם כאן,...תחילה בווכח והתערערות חברתית.
דרישה לעמידה בחוקי זכויות האדם ושמירתם בארץ ישראל. זקפו פנים הפליטים וחצאי הפליטים לזכות ולקבל מן מדינה עשירה ומערבית את הזכויות אשר מגיעות להן בבית. את היוזמה והדעת להאיר טובים, והיכולת לעזור להם למקום משכן.
דרשו ודרשו, וקיבלו.

מדינתיינו עמדה למופת בכל אופן, בצורתה הנאורה ביותר להראות את אמות המידה שלה והשקפותייה.
ידעה המדינה זמן רב למזמן, את אשר פנייהם ואוזנם של העולם קשוב אליינו כתמיד, כתהודה רכה אשר מדריכה את הזמנים וההלכה. ידענו אז וגם היום, כיצד לנהוג באופן אשר זהה לאמות המידה היהודיות והלאומיות שלנו. וזכינו.
לא רק שזכינו במפעל הזמן, אלא גם במפעל הימים , כי הנה לה קמה מדינה חדשה, לפליטים אשר נתקבלו לראשונה בעולם בזרועות פתוחות על ידיינו כאן במדינת ישראל.

האופן שהסודנים השתלבו לאט לאט, וראו את עולמם צומח פה , את חייהם משתפרים ואת מה אשר המדינה מעניקה להם.
הדמוקרטיה הנעלית וההומנטריות הבלתי נסבלת אשר נעשתה כאן במדינה, הראתה לעולם כולו כיצד בולעים כדור אשר נורה לך בפנים. ודוגמא זו הידהדה עד היום אשר הדגל הדרום סודני יעלה לראש התורן בפרלמנט החדש שלהם.
כך לו גוף בשם מדינת היהודים , שוב פעם בעולם בשיא האור והכח , והשלים את הבעיה אשר עמדה מולם ומנגד.

קשה לתאר את ההשלכה של כל מעשה אשר נעשה בעולם, את ההחלטות הכי קטנות של אנשים קטנים באשר הם בעולמם , מה הם עושים ודרך אופנם וההלך. קשה לתאר או להאמין לאופן שבו מעשה אחד בודד מהדהד וממשיך הלאה בעולם כדרך והאופן. הדיצה אשר משרה המים ומרווה אותם , מעגלי האינספור אשר מפעימים עוד תדר ועוד תדר אל העולם.
ולא כך רק מדינת היהודים , אלא כל דבר חי בעולם כולו.

ראינו את הסודנים מגיעים בבושת פנים, רכונים וכפופים...מגיעים ירודים ועם הרגליים הנגררים אחרייהם.
ראינו אותם לאט לאט זוקפים את הגב שלהם במבט יראה כלפיי השמיים שמא יבוא עוד אדם ויפשוט מהם הזכויות והחיים.
ראינו אותם עומדים על שני רגליים עם הכנסה ובתים, מקררים מלאים ובגדים נקיים.
וראינו אותם גם מתגודדים ברחובות עושים סמים ושותים, חופרים לכל נסר ובולעים לכל מילה.

את כל המכלול והמעגל של הדברים אנו היינו עדים להם, מנזקק לעשיר...עד אשר פושע.

אלה הזמנים ואנו היינו עדים להם, למעשה האופן של הטובה. לשנאת האדם, לכאב הגבורה והפחד, לגדולת התשוקה והחסד.
לכל הסיפור והסיפור עצמו אשר מנביע אותנו הלאה...ממש עושה את האופן שלנו ליישורת קו , וממשיך הלאה אל הזמן והקיום , אל כל הראשית אשר אלה הזמנים. ממש כך , כי כתבנו את הזמן והנצח אל מול עיניינו. כל החיים וכל העולם.
אז כמו עכשיו , כאן והיום. הנה העולם ודעו כי מה אתם עושים איתו בכל רגע , הינו מפעים לנצח נצחים.

הכלכלה , וכיצד שקעה בחובות. יהודים משלמיי מיסים ראו כיצד שכונותייהם והערים שלהם הופכים למעונות ומפתניי חסד.
כיצד הכריחו כל אחד מאיתנו להיות חסיד אומות עולם ולדעת את הטוב אשר שוכן בנו.
לא הייתה לנו הברירה , וזה לא שלא רצינו להיות טובים , אלא וגם כי קיבלנו את ההזדמנות להיות טובים ומגליי פנים.
כפי עם העליות הרוסיות , האתיופיות , ידענו לקבל גם זרים כאן במדינה, על חמתם ואפם של היהודים הישראלים הציוניים, שנשארו כאן עם רגליים וידיים זקופות לאור כל מאורע, ונשארו עם ידם הרוממת. אל מול המאורעות ואל מול כל דבר חסר וחסד אשר נשאר פה, ונעשה. כך אנו העם היהודי , ידע להשלים החסר ולהקריב את עצמיינו , ככל אחד כמו ישו והנביא, ככל אחד כמו רב או הבודהה, הסבלנות האדירה של כל אחד מאיתנו נבעה מן תוך נאורות וחסד. את הטובה ואת הטוב אשר על עולמיינו , את המקום ששם אנו יודעים מה הנכון ומה הלא נכון , ההקרבה , נשיכת הלשון והחסד.
החסד אשר המטיר על שאר העולם מהי הקרבה וקורבנות, ומהי העלאה של פני חסד למען תמימים. מהו עזבון של הכלים אשר לנו, למען אחרים והטובה שלהם. את הטובה הנעלית והגבוהה ביותר.

אתם יודעים מה? עם הזמן....ועם כל הקשיים...הצלחנו. יש מדינה דרום סודנית חדשה , ומדינת צפון אשר נסקה אל מעבר לשמיים בקשרים אשר החלו כאן בארץ הקודש. כלכלה סודנית צפונית אשר צומחת מדי יום השקעות בעשרות המיליארדים מן האמריקאים אשר בדיעבד, דרך הישראלים...הנחילו את הקשרים והנצחונות המהדהדים היום בעולם ובאפריקה.
, מיחידים יחידים אנשים כמוך אשר קורא את זה ,וכמוני אשר כותב.
הכותבים את השיעורים והכללים הגבוהים ביותר של האדם, כי אנו העולם ובני האדם, וכאן אנחנו חיים.
לדעת שהאיש אשר לקח סודני לעבודה בגינון , עזר לאשתו אשר הייתה בבית ואמר לו "לדבר עם חבר שלו בצרפת" , היו הקשרים הדיפלומטיים והפוליטיים אשר השרישו את עצמם בעולם הזה. ממש כך על עולמם , כי אנשים כמוני וכמוך , חקקו ושינו את העולם, טיפין טיפין , מכה מכה , עד גל אדיר ובלתי יאומן של עוצמה , שליטה וכח.
האדם עצמו , הקטן...הינו הרומם והעוצמתי מכל , ומי אם לא אנחנו צריכים עוד מלכים אשר יישרו את עצמם בעולם הזה.
יהוו חלק מן העולם וישפרו אותו הלאה והלאה עוד ועוד למען העולם ידע טוב יותר....
אם גנן ומנהל בבית מלון ידעו ליצור מדינה חדש וחופשית...מה יכול חייל לעשות , או לצד אשתו אשר עובדת בסופר?

האם אתם מבינים את הכח שלכם?
האם אתם מבינים את ההשלכה למעשים שלכם?
אתם הינכם הכח.
דעו זאת.

-
ועכשיו? עוד גל עם האריתראים....ישראתריה. האם אנו נהיה חכמים מספיק בכדי להבין...כי הטוב אינו נמצא במקום , אלא בתוכיינו? לעשות את המעשה הטוב , ולהביא חופש וחירות לאנשים.  והאם היהודים , ימשיכו לסבול מן כל העולם , בלי הלצעוד קדימה בדרך אשר אנו שואפים ורוצים, זכים ומזוככים לכל האמת , תכולת כחול הלבנה לכל עוד וסיום לכל הסבל והקושי אשר נמצא כאן במדינתיינו. חזרה בתשובה ודיעה , שלדעת הינו אני ואתה , על מכלול עולם והחיים, בדרך הלך , בשפה ומחשבה, היום ועד סוף העולם.
הרי מה שהם עושים כאן, הם יכולים לעשות בבית. בכזו הפשטות בלעשות את כל המעגל של הסבל השיא והצניחה שוב ושוב. הנה למדנו , האם שוב נעשה את אותם הטעויות?  מקווה מאוד שלא.
-

היה אדיר לראות, את הבדיקה האינסופית של הסודנים לתמיכה. התדהמה שלהם מחוסר גזענות אמיתית בארץ וקבלה אמיתית בזרועות פתוחות אל מול יכולות היד. שוב ושוב בדקו ובחנו את ישראל, את גבולותיה ואת הסבלנות שלה.
את ערכייה ואמונתה , בלהראות ולהאמין האם זו באמת ארץ הקודש אשר אלייהם הם הגיעו, ועשו את אשר רצו.
היה מדהים לראות את הגב המדיני הבירוקרטי שישראל נתנה לאזרחים הללו, לפעול בכל הערוצים אשר יכלו, עם מירב התמיכה החוקתית והמוכתבת. מיטב התמיכה הדיפלומטית, וכף יד המעלה את כל החוקים ההומניטריים והבין לאומיים תמיד.
הם בדקו שוב ושוב , האם אלה באמת טובים, האם אלה באמת סבלניים, האם הם באמת ישרים ונכונים?
האם הם באמת האור?
 חשבו ובחנו שוב ושוב ושוב , את עולמם וכיצד לדבור עם הישראלים. הבינו את הצרות שבדבר , וגם את האנשים אשר הגיעו כי חלקם כן מסוכנים ומושחטים, הבינו הסודנים האלה את הבעיה , ולקחו נחת אדיר במכלול המוח היהודי אשר ינסה בכל כוחו לפתור אותו. את הנסיון והיכולת של יישוב הבעיה האמיתית. עם זמן ויכולת....ראינו אותם מחייכים ומודהמים לעקרונות האדירים שהם זכו אלייהם כאן בישראל ולעזרה ותמיכה אינסופית מן האזרחים.
ממש כמו האהבה אשר כתובה בתורה, לצד הדינים הנוקשים. הכל פעל כפי שצריף.

אלה הזמנים , והנה היום.
שיהיה במזל טוב לתמיכה במדינת דרום סודן החדשה (שעדיין לא רשומה ויש עוד זמן , חלילה וחס טפו טפו טפו שמילים אלה ריקים) , ושאולי הפעם...הם יעזרו לנו לעשות שלום עם אדם אשר אנו מנסים איתו כבר אלפיי שנים.

מוזר איך אנחנו יכולים לפתור מלחמות במקומות אחרים בעולם, ארמניה, אירלנד , סודן....אבל אצליינו פה , אנחנו עדיין מחפשים משהו.
אולי עזרה קטנה.

שבת שלום שיהיה תבורכו.


No comments:

Post a Comment